מסאס נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

עניינה של התביעה הוא עסקת מכר של מכשיר טלפון נייד. בעוד התובע טוען, כי רכש מכשיר טלפון נייד מאת הנתבעת כאשר חסרים בו חלקים, הנתבעת מכחישה טענה זו בתוקף. התובע דורש פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין עגמת נפש.

בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

אין מחלוקת, כי ביום 16.6.13, ניגש התובע לאחד ממרכזי השירות של הנתבעת, בבקשה לתקן מכשיר טלפון נייד מסוג I-PHONE (להלן: "המכשיר") שרכש כחמישה חודשים לפני כן מהנתבעת. לטענת התובע, המכשיר לא נדלק.

התובע טוען, כי הותיר את המכשיר אצל הנתבעת למשך שבוע. לאחר מכן ניגש למרכז השירות ואז הודיעוהו נציגי הנתבעת כי המכשיר אינו בר-תיקון במסגרת אחריות היצרן משכן נמצאו סימני "פתיחה" של המכשיר על-ידי מי שאינו מוסמך לכך מטעם חברת היצרן APPLE.

בהקשר זה אין מחלוקת, כי המכשיר הובא לבדיקת טכנאי מטעם הנתבעת.

הנתבעת טוענת כאמור, כי בתחילת בדיקתו, הטכנאי מצא שבמכשיר חסרים חלקים - מספר ברגים פנימיים ורכיב פנימי שהוא כיסוי מגן ואשר נקרא "שילד" (להלן: "הברגים והשילד"). נוכח זאת, הנתבעת סברה כי עובר להבאתו לתיקון, המכשיר "נפתח" במעבדה פרטית שאינה מוסמכת לכך מטעם היצרן, ומכאן שלפי הנחיותיו של היצרן, מוסרת בכך האחריות על המכשיר.

התובע טען לפני החברה, וטוען כיום בבית המשפט, כי לא "פתח" את המכשיר כלל, וכי מדובר במכשיר חדש שנרכש לפני מספר חודשים בלבד ולא הייתה כל סיבה לפתוח אותו, ולכן מסקנתו היא כי החוסר בחלקים קיים עוד במעמד רכישתו מאת הנתבעת.

התובע תיאר את מסכת האירועים לאחר מכן, וטען כי המכשיר נותר אצל הנתבעת למשך שבוע נוסף, ואז חזר שוב ללא תיקון בשל הסרת האחריות. התובע העיד כי החזיר את המכשיר, פעם נוספת, לנתבעת ואף ביקש לשלם את דמי ההשתתפות המזכים בקבלת מכשיר חלופי בתקופת התיקון של מכשירו, אולם נציגת הנתבעת ביקשה ממנו כי יעביר להם את מכשירו על אתר וכי לעניין המכשיר החלופי, היא הודיעה כי המכשיר יוזמן ויגיע "תוך מספר ימים". התובע העיד לפניי: "אמרו לי לשלם 711 שקל בגלל שאין אחריות יצרן ותקבל מכשיר אחר. אמרתי בסדר ושיתנו לי מכשיר אחר. אמרו לי לא, תיתן את המכשיר שלך, עוד ארבעה ימים תבוא ניתן לך מכשיר אחר. פה הרמתי ידיים ואמרתי להתראות" [שורות 20-22, עמוד 1 בפרוטוקול הדיון].

לדברי התובע לאחר מגעיו עם הנתבעת, הוא ניגש לתחנת שירות פרטית, שבה נמצא כי המכשיר לא נדלק משיש צורך להחליף סוללה, וכי בכל מקרה, נמצאו חלקים חסרים במכשיר. נכון להיום, המכשיר אינו ברשות התובע, אלא החליפו עם חברו במכשיר אחר.

מכל ההשתלשלות לעיל, מסיק התובע כי המכשיר, עת נרכש מאת הנתבעת, נמסר לו כשחסרים בו חלקים. התובע העיד: "ברגע שאני לא פתחתי את הטלפון ולא נתתי לאף אחד שיפתח את הטלפון, וחברת פלאפון בעצמה מראה לי שחסרים חלקים, זאת אומרת שרכשתי פלאפון שחסרים בו חלקים. אני אדם סביר, אני לא בא כל יום לבית המשפט, ולכן אם אני לא פתחתי את הטלפון ולא נתתי לאף אחד, אז סביר להניח שיצא מהחברה ככה" [שורות 28-29 ושורות 1-2, בעמודים 1 ו-2 (בהתאמה)]. התובע העמיד את תביעתו על סך 8,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלות הנתבעת, לדבריו: "...קשה לי להעביר לבית המשפט את עגמת הנפש שעברתי, שבאתי לתקן פלאפון שהתקלקל, האשימו אותי כמו גנב שבא לרמות, כך הרגשתי" [שורות 8-10, עמוד 2 בפרוטוקול הדיון].

להגנתה, מכחישה הנתבעת את טענות התובע וטוענת כי עת נרכש המכשיר, היה חדש לחלוטין ובאריזתו המקורית [סעיפים 2 ו-20 בכתב ההגנה], וכי לו היה מקבל לידיו מכשיר משומש כטענתו, יכול היה התובע להבחין בזאת בקלות. הנתבעת מוסיפה לטעון, כי לפי הוראות היצרן, גם היא עצמה אינה מוסמכת לפתוח את כיסוי המגן (השילד) ודאי שלא להוציאו כליל. עוד טוענת הנתבעת, כי בכל מקרה, בשעה שנמצא כי המכשיר נפתח על-ידי מאן דהוא שאינו מוסמך לכך מטעם היצרן - אין לה אישור לתקנו אף שהוא נמצא בשנת אחריות היצרן [סעיפים 10 ו-12 בכתב ההגנה].

בדיון לפניי, נכחו התובע, נציגת הנתבעת וכן הטכנאי מטעם הנתבעת שטיפל בשעתו במכשירו של התובע וקבע כי קיימים סימני פתיחה של המכשיר. לכל צד ניתנה הזדמנות לחקור את הצד השני, וכך נעשה.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן.

דומה כי המחלוקת העיקרית, והיחידה, שבין הצדדים טבועה בשאלה, האם נכונה טענת התובע כי עת רכש את מכשירו אצל הנתבעת, היו בו חלקים חסרים. על שאלה זו, אשיב כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הסבריהם, והתרשמתי מדבריהם - אני מבכר את גרסת הנתבעת על גרסת התובע. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי.

אין מחלוקת כי המכשיר נרכש על-ידי התובע באחד מסניפי הנתבעת. אין מחלוקת, כי עת רכישת המכשיר, התובע קיבל אותו עם אריזתו, כאשר אריזה זו כללה את הציוד: מטען, אוזניות ויתר האביזרים הנלווים. עת נשאל התובע על-ידי נציגת הנתבעת באם קיבל את המכשיר באריזה סגורה, הוא השיב: "לא. קיבלתי מכשיר, ניסיתי לשחזר את זה, הבנתי שברגע שהוא סגור הרמטית אז אף אחד לא נגע בו, אבל לפי מה שאני זוכר, ואני יכול לומר זאת במאה האחוזים, לפי זיכרוני היא הגיעה אלי לקחת את הפלאפון כדי להעביר את הפרטים והטלפון היה ביד שלה. לא ראיתי שום אריזה שהיא פתחה" [שורות 28-31, עמוד 2 בפרוטוקול הדיון].

למעשה, גם לפי תיאורו של התובע עצמו, לא ניתן ללמוד כי קיבל לידיו מכשיר משומש. אין זה מופרך, כי הפקידה שטיפלה בביצוע עסקת המכר, היא זו שפתחה את האריזה, היא זו שהפעילה את המכשיר לראשונה וזאת בין היתר, כדי להעביר מידע מהמכשיר הישן למכשיר החדש. נציגת הנתבעת ציינה לפניי, ודבריה לא נסתרו, כי בעת המכירה של המכשיר, התובע קיבל לידיו מכשיר חדש, עם האריזה המקורית, אפילו עם המדבקה המקורית, וכי לא נעשה במכשיר כל שימוש קודם. למעלה מן הצורך יצוין, כי ממצא עובדתי לפיו הפקידה מטעם הנתבעת היא הראשונה שפתחה את האריזה, לא רק שאין בכך כדי לתמוך בעמדת התובע, אלא שגם, דומה כי זה נכון וראוי שכך נעשה וייעשה, במיוחד כאשר מדובר בהפעלה ראשונית של המכשיר וקם הצורך שהדבר יבוצע על-ידי נציג מוסמך אשר יוודא אתחול ראשוני תקין של המכשיר עבור הלקוח. כמובן, מוטב כי הדבר יתבצע לעיני הלקוח, הן לשם השקיפות והן לשם ההדרכה.

מקובלת עליי גם טענת הנתבעת לפיה, לו היה המבקש מקבל לידיו מכשיר משומש, היה מבחין בזאת בנקל. אם לא די בכך, נשאל את עצמנו לפי ההיגיון והשכל הישר, מדוע היצרן או הנתבעת - כגורם מוסמך מטעמו - יבקשו למכור מכשיר טלפון נייד שעלותו כ-5,500 ₪ (כפי שהעיד התובע) ללקוח - כאשר חסרים במכשיר זה חלקים מהותיים שמעמידים אותו מפני סיכון גבוה להתקלקל, על כל הנלווה ונגזר מכך. בהקשר אחרון זה, הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי בהעדר "השילד", תיתכן היעלמות התצוגה ממכה "הכי קטנה" שיקבל המכשיר [ראו סעיף 11 בכתב ההגנה].